Ohr Ein Sof (Infinite Light)
אור אין סוףThe infinite divine light that emanates from Ein Sof before the tzimtzum, representing God's boundless creative energy.
The concept of Ohr Ein Sof represents the infinite divine light emanating from the unknowable Ein Sof before the primordial contraction (tzimtzum), embodying God's boundless creative potential. In the Zohar (1100 CE), this doctrine receives foundational articulation through eighty-one explanatory passages that establish Ohr Ein Sof as the essential expression of divine infinity—a simple, undifferentiated luminescence that fills all existence with absolute uniformity. The Zohar's treatment emphasizes the paradox of infinite light's relationship to finite creation, though it remains largely phenomenological in approach. Chaim Vital's Sefer Etz Chaim (1570 CE) systematizes this earlier mysticism with precise conceptual language, describing the primordial state wherein Ohr Ein Sof surrounds and precedes all emanative processes, while establishing the technical distinction between the infinite light's pure and simple nature before contraction versus its subsequent manifestation within the evolving sephirotic structure.
The eighteenth-century Kabbalists substantially reframe Ohr Ein Sof from cosmological abstraction toward lived spiritual experience. Ramchal's Kalach Pitchei Chokhmah (1730 CE) significantly redefines the concept by integrating it with human consciousness and ethical development, challenging earlier purely metaphysical formulations. Most dramatically, Shneur Zalman of Liadi's Tanya (1786 CE)—which contains 166 total references and represents the corpus's most intensive engagement—reconceptualizes Ohr Ein Sof as dynamically present within Torah study and contemplative practice, arguing that infinite light remains perpetually accessible through proper devotional discipline. This shift from transcendent abstraction to immanent accessibility marks the culmination of early modern Kabbalah's transformation of Ein Sof theology into a psychologically and spiritually integrated mystical system.
Across the Corpus
Zohar
1100–1400 CE
תָּא חֲזֵי כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמִין, אַפִּיק חַד נְהוֹרָא סְתִימָאָה. דְּמִן הַהוּא נְהוֹרָא, נָפְקִין וְנָהֲרִין כָּל אִינוּן נְהוֹרִין דְּאִתְגַּלְּיָין. וּמֵהַהוּא נְהוֹרָא, נָפְקִין וְאִתְפַּשְּׁטוּ וְאִתְעֲבִידוּ שְׁאָר נְהוֹרִין וְאִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה.
The passage describes a primordial hidden light (נהורא סתימאה) from which all other lights emerge and shine, directly corresponding to the Ohr Ein Sof as the boundless creative light preceding differentiation.
Sefer Etz Chaim
Chaim Vital · 1570–1590 CE
דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל אלא הכל היה ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא ולא היה לו בחי' ראש ולא בחי' סוף אלא הכל היה אור א' פשוט שוה בהשוואה א' והוא הנק' אור א"ס. וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות כמבואר אצלינו בענף הא' בחקירה הראשונה. והנה אז צמצם את עצמו א"ס בנקודה האמצעית אשר בו באמצע אורו ממש (אמר מאיר בערכינו אמר הרב זה וק"ל) וצמצם האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני מנקודה אמצעית ממש כזה <ציור> והנה הצמצום הזה היה בהשואה א' בסביבות הנקודה האמצעית ריקנית ההוא באופן שמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה ולא היה בתמונת מרובע בעל זויות נצבת לפי שגם א"ס צמצם עצמו בבחי' עגול בהשוואה א' מכל צדדים והסיבה היתה לפי שכיון שאור הא"ס שוה בהשוואה גמורה הוכרח גם כן שיצמצם עצמו בהשוואה א' מכל הצדדים ולא שיצמצם עצמו מצד א' יותר משאר הצדדים. ונודע בחכמת השיעור שאין תמונה כ"כ שוה כמו תמונת העיגול משא"כ בתמונת מרובע בעל זויות נצבת בולטות וכן תמונת המשולש וכיוצא בשאר התמונות וע"כ מוכרח הוא להיות צמצום הא"ס בבחי' עיגול והסיבה הוא בעבור שהוא שוה בכל מידותיו כנ"ל. גם בפ' בא דמ"ב איתא מנא בעיגולא דאיהו י' ועיין בפ' פקודי דרנ"ח דקאמר כי היכלות ומה שבהם הם עיגולים. עוד יש סיבה אחרת והוא בעבור הנאצלים אשר עתיד להאצילם אחר כך בתוך המקום החלל ההוא הריק ופנוי כנ"ל. והענין הוא כי בהיות הנאצלים בתמונת העגולים הנה אזי יהיו כולם קרובים ודבוקים בא"ס הסובב אותם בהשוואה א' גמורה והאור והשפע הצריך להם יקבלום מן א"ס מכל צדדיהם בשיקול א' משא"כ אם היו הנאצלים בבחי' מרובע או משולש וכיוצא בשאר תמונות כי אז היה בהם זויות בולטות קרובות אל הא"ס יותר משאר צדדיהם ולא היה מקבלים אור א"ס בהשוואה אחת. ובסוף ענף ג' יתבאר טעם למה הוצרך ענין הצמצום הזה ומה ענינו:
The passage opens by describing how before emanation, the infinite light (אור א"ס פשוט) filled all existence with perfect uniformity, and explains its nature as having no head or end, equal in all directions — a direct, detailed elucidation of Ohr Ein Sof.
Kalach Pitchei Chokhmah
Moses Chaim Luzzatto (Ramchal) · 1730–1750 CE
ותבין בזה - שיפה תוכל לקרא אותם אור נאצל, כי לפי מראית עין הרי נאצל לעינינו אור נראה, שלא היה כן מתחילה. ואילו ניתנה רשות לעין לראות, הרי היינו משיגים שורש אחד שהוא א"ס ב"ה בלתי נראה, ואור אחד נמצא ממנו בהדרגה שנראה. אם כן נקראהו אור נאצל מן האין הבלתי מושג:
The passage centers on the concept of 'ohr ne'etzel' (emanated light) that emerges from Ein Sof in a graduated manner (בהדרגה), discussing how this light appears to exist where it did not before, making it the central topic of the passage.
Nefesh HaChayim
Chaim of Volozhin · 1780–1820 CE
ובפ' פנחס רכ"ה א' ואיהו לא אתקרי הוי"ה ובכל שמהן אלא באתפשטות נהוריה עלייהו וכד אסתלק מנייהו לית ליה מגרמיה שם כלל כו' ע"ש.
The Zohar passage cited states that divine names only apply through 'התפשטות נהוריה עלייהו' (the spreading of His lights upon them), directly identifying the divine names with the extension of Ohr Ein Sof rather than the divine essence itself.
Tanya
Shneur Zalman of Liadi · 1786–1796 CE
וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, הִנֵּה הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִיּוּת, אַף שֶׁ״מְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, וְהַיְינוּ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם ה׳״. אַף־עַל־פִּי־כֵן, אֵין מִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹכָהּ בִּבְחִינַת גִּילּוּי הַהַשְׁפָּעָה, רַק חַיּוּת מְעַט מִזְּעֵר, בְּחִינוֹת דּוֹמֵם וְצוֹמֵחַ לְבַד. וְכָל אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא נִקְרָא סוֹבֵב עָלֶיהָ, אַף שֶׁהוּא בְּתוֹכָהּ מַמָּשׁ. מֵאַחַר שֶׁאֵין הַשְׁפָּעָתוֹ מִתְגַּלֵּית בָּהּ יוֹתֵר, רַק מַשְׁפִּיעַ בָּהּ בִּבְחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם, וְכָל הַשְׁפָּעָה שֶׁבִּבְחִינַת הֶסְתֵּר, נִקְרָא מַקִּיף מִלְמַעְלָה, כִּי, ״עָלְמָא דְאִתְכַּסְיָא״ הוּא לְמַעְלָה בְּמַדְרֵגָה מֵ״עָלְמָא דְאִתְגַּלְיָא״.
The passage explicitly discusses אור-אין-סוף ברוך-הוא both as that which fills the physical earth ('מלא כל הארץ כבודו') and as the encompassing light; it explains how this infinite light is present within creation yet its influence remains in a state of concealment.
Connections
Top Passages(20)
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל אלא הכל היה ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא ולא היה לו בחי' ראש ולא בחי' סוף אלא הכל ה
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
מהדורא תנינא הקדמה אחת כוללת מן הא"ס עד הזעיר אנפין. דע כי תחלת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אור א"ס ב"ה ולא היה שום חלל ושום אויר פנוי אלא הכל היה אור א"ס וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים ולברוא הנב
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְהַמָּשָׁל בָּזֶה, הִנֵּה הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַגַּשְׁמִיּוּת, אַף שֶׁ״מְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, וְהַיְינוּ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ א
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
אֲשֶׁר הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד שֶׁבָּהֶם נִמְשָׁכִים מִ״יסוֹד אַבָּא״, הַמְקַבֵּל מֵ״חָכְמָה סְתִימָאָה״ דַ״אֲרִיךְ אַנְפִּין״, שֶׁבּוֹ מְלוּבָּשׁ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, וְנִמְצָא, שֶׁאוֹר־אֵ
Tap to expand
Zohar
כַּד אִתְתְּקַן, אַפִּיק ט' נְהוֹרִין, דְּלַהֲטִין מִנֵּיהּ, מִתִּקּוּנוֹי. וְאִינּוּן נְהוֹרִין מִנֵּיהּ, מִתְנַהֲרִין וּמִתְלַהֲטִין, וְאָזְלִין וּמִתְפַּשְׁטִין לְכָל עִיבָר. כְּבוּצִינָא דְּאִתְפּ
Tap to expand
Zohar
עָלְמָא עִלָּאָה אִשְׁתַּכְלַל בְּרָזָא דְּאָת י', נְקוּדָה עִלָּאָה קַדְמָאָה, דְּנָפְקָא מִגּוֹ דְּסָתִים וְגָנִיז דְּלָא יְדִיעַ, וְלָא קַיְּימָא לְמִנְדַּע, וְלָא אִתְיְידָע כְּלַל, סְלִיקוּ דְרָז
Tap to expand
Zohar
תָּא חֲזֵי כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִבְרֵי עָלְמִין, אַפִּיק חַד נְהוֹרָא סְתִימָאָה. דְּמִן הַהוּא נְהוֹרָא, נָפְקִין וְנָהֲרִין כָּל אִינוּן נְהוֹרִין דְּאִתְגַּלְּיָין. וּמֵהַהוּא נְה
Tap to expand
Sefer Etz Chaim · Chaim Vital
דע כי א"ס הוא מתפשט בכל אצילות עד בחי' המלכות אמנם פשוט הוא כי הבחי' של אור המתפשט בא"א היא גדולה מן האור המתפשט באו"א וכן עד"ז כיוצא בזה בשאר הבחי' והנה כמו שיש חיות ואור נמשך בפנימיות אצילות כך צריך
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
והיינו כי יורד עד למטה בכח, פירוש - כשאור אחד צריך לעשות מדרגה אחת או מדרגות הרבה, כשיורד - יורד בלי שום חסרון ומניעה, אלא יורד בכח גדול, וחוזר ועולה, ומניח מה שמניח. וזה, כי אור א"ס ב"ה הוא היורד בבח
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
אך באמת אינו אלא איזה בחינה מן האור הקדום, שנתמעט כחו בסוד הצמצום, כי הדרך המוגבל כלול היה בא"ס ב"ה, אלא שהבלתי -תכלית היה מגדיל אותו האור לבלי גבול. הוסר ממנו הבלתי -תכלית - נשאר בכחו הקטן. אם כן אור
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ענין זה במראה יראה, האורות בנוים מכלים מתוקנים, ובתוכם וסביבם אור א"ס ב"ה בסוד אור פנימי ומקיף:
Tap to expand
Kalach Pitchei Chokhmah · Moses Chaim Luzzatto (Ramchal)
ותבין בזה - שיפה תוכל לקרא אותם אור נאצל, כי לפי מראית עין הרי נאצל לעינינו אור נראה, שלא היה כן מתחילה. ואילו ניתנה רשות לעין לראות, הרי היינו משיגים שורש אחד שהוא א"ס ב"ה בלתי נראה, ואור אחד נמצא ממ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
הגההוְכַאֲשֶׁר שָׁמַﬠְתִּי מִמּוֹרִי ﬠָלָיו הַשָּׁלוֹם, פֵּירוּשׁ וְטַﬠַם לְמַה שֶּׁכָּתוּב בְּﬠֵץ חַיִּים, שֶׁאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ מִתְיַיחֵד אֲפִילוּ בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת אֶלָּא ﬠַל
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְהִנֵּה, כְּשֶׁהָאָדָם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֲזַי, נִשְׁמָתוֹ שֶׁהִיא נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית, עִם שְׁנֵי לְבוּשֶׁיהָ הַפְּנִימִים לְבַדָּם, שֶׁהֵם, כֹּחַ הַדִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה, נִכְלָלוֹת בְּאוֹר ה׳ אֵ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים – אֵין מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה, אַף שֶׁכָּל הַתּוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא פֵּירוּשׁ הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וְהַיְינוּ, מִשּׁוּם שֶׁה
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וּכְמוֹ שֶׁאֵין עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן הַהֶאָרָה וְהַמְשָׁכַת הַחַיּוּת שֶׁבְּדוֹמֵם וְצוֹמֵחַ, לְהַהֶאָרָה וְהַמְשָׁכַת הַחַיּוּת הַמְלוּבֶּשֶׁת בְּחַי וּמְדַבֵּר, אַף שֶׁבְּכוּלָּן אוֹר אֶחָד שָׁוֶה בִּב
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְשָׁם מֵאִיר וּמִתְגַלֶּה אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא, הַמְלוּבָּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד וּבְכַוָּונָתָן, אוֹ בִּתְפִלָּה וּבְכַוָּונָתָהּ, אוֹ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וְגַם יִתְבּוֹנֵן, אֵיךְ שֶׁאוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, הַ״סּוֹבֵב כָּל עָלְמִין״ וּ״מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין״, הוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, הוּא מְלוּבָּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת וְחָכְמַת הַתּוֹרָה, אוֹ בְּצִיצ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
וַאֲפִילוּ עוֹלָם הַבָּא וְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, מְדוֹר נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים וְהַנְּשָׁמוֹת עַצְמָן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמַּלְאָכִים – הֵן בִּבְחִינַת גְּבוּל וְתַכְלִית, כִּי יֵשׁ
Tap to expand
Tanya · Shneur Zalman of Liadi
הגההﬠִם הֱיוֹת בְּתוֹכוֹ ﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּﬠֲשִׂיָּה דִקְדוּשָּׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּﬠֵץ חַיִּים שַׁﬠַר מ״ג, וּבְתוֹךְ ﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּﬠֲשִׂיָּה אֵלּוּ הֵן ﬠֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּיצִירָה, וּבְת
Tap to expand