Panim b'Panim / Achor b'Achor
Panim b'Panim ("face to face") and Achor b'Achor ("back to back") — two ways divine forces relate, open and giving or turned away and withholding.
Panim b'Panim ("face to face") and Achor b'Achor ("back to back") describe two ways two divine forces can relate: fully turned toward each other in open, giving union, or turned away in a closed, withholding state. Kabbalah uses this body-language image to picture whether divine blessing is flowing freely or being held back.
How it traveled
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565discusses
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570discusses
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570discusses
- Sha'ar HaGilgulimTzfat · 1570discusses
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572discusses
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573discusses
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610discusses
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620discusses
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680discusses
- Kalach Pitchei ChokhmahPadua · 1730discusses
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750discusses
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775discusses
- Ketonet PasimPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1777discusses
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780discusses
- Chayyim VaChesedAmdur · 1785discusses
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801discusses
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802discusses
- Sha'arei AvodahStrashelye · 1820discusses
- Beit Yaakov on TorahIzhbitz (Izbica) · 1830discusses
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840discusses
- Chanah ArielHomil · 1840discusses
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · 1859discusses
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1939discusses
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1948discusses
Key passages(20)
ענין המנורה כתיב בהעלותך את הנרות וגו' כבר נתבאר קצת ענין המנורה בפ' תצוה ע"ש. ודע כי המנורה היא רחל נוק' דז"א העומדת עמו אחור באחור ושבע' נרותיה הם ז' ספירות תחתונות מחסד עד מלכות שבה הנקרה גוף שלה מ
Tap to expand
והתשובה היא כי מאחר שכבר נגלו בראשונה נתפשטה הארתם אשר היתה מקובצת ומצומצמת בתוך הכיסוי בצמצום דחוק ולכן אף אם תחזור להתעלם אינם חוזרות להתצמצ' כבראשונה ואדרב' הם מרחיבות המקום. והכלי של הכיסו שלהם וג
Tap to expand
עוד יש חילוק שני ובו יתבאר החילוק הראשון והוא כי בשבת כל ארבעה תחתונות שהם נהי"ם עולות במקום ג' אמצעיות אבל ב שנה השביעי' נפרדת מלכות מנה"י כי המלכות דעשייה עולה בנה"י ונה"י עולים בחג"ת כו' עד כח"ב דב
Tap to expand
גם יתבאר טעם היתר יציאת תחומין בשביעית אעפ"י שנקרא שבת והוא במ"ש לעיל כי התחומין למעלה מעשרה הם מותרים בשבת. והנה בשבת עולים נהי"ם דעשייה בחג"ת דעשייה ונמצא הרגלים שהם נו"ה מהלכין ע"ג קרקע ממש שהיא המ
Tap to expand
א"ש אענה אף אני חלקי ואומר כי מו"ם הוא מספר אלהי"ם ורומז לאלהים אחרים וז"ש אשר אין בה מו"ם). כי עדיין אין הסיגי' שבה מתגלים שם ונודע שהדינים אלו גרמו היות זו"ן אחור באחור בלי זווג כנודע בסוד מלכים שמת
Tap to expand
ונחזור לבאר מה שיעדנו לעיל ענין הזווג השלי' שהוא לברא נשמו' חדשות והזווג שאינו שלים הוא לצורך נשמות שנכללו באדה"ר דע כי האמת הוא שכל הנשמות נכללו באדה"ר כשנברא בע"ש אבל להיות שאדם וחוה לא נבראו אז אלא
Tap to expand
עוד כוונה אחרת דע כי אות צדי שבתיבת צדקה מורה על היות זו"ן אחור באחור וזהו ציור אות צ' יוד ונון כפיפה הפוכות פניהם זו מזו ועומדים אחור באחור ואות ד' מורה על היות אז הנקבה דלה ועני' ואות ק' מורה על היו
Tap to expand
בנין משכן ומקדש כו' ונבאר ענין בית המקדש של שלמה הע"ה ומשכן שבמדבר ומשכן שילה הנה בדרוש א' של נוק' דז"א ביארנו באורך כל בחי' זו"ן מבריאת העולם ועד חורבן בית שני וע"ש ופה נבאר ג' זמנים הנז' בקיצור כי ב
Tap to expand
ונבאר עתה ענין כונת התרגום. דע כי בכל פעם ופעם שתקרא איזה מקרא אפי' בשאר ימי השבוע צריך לקרותו שמו"ת והכונה היא כי המקרא הוא בחי' פנים דהוי"ה של ב"ן והתרגום הוא אחוריים שבקדוש' והענין הוא כי תרגום בגי
Tap to expand
והנה בעיבור ראשון דזו"ן התחילו להתברר ו"ק דב"ן שהם המלכים שמתו וזה בכח שיצאו עתה ונתערבו עמהם ו"ק דמ"ה ונודע כי כל קצה הוא כלול מי"ס והנה תחלה בעת הזווג נתבררו ו' מלכיות שבו"ק דב"ן ואלו היו ניתנין חצי
Tap to expand
ועתה נבאר ג' בחי' אלו איך היו מתחלת בריאת העולם עד עתה. הנה בזמן העיבור היתה היא עדיין בבחי' נקודה א' כלולה מי' והיתה למטה מאחורי היסוד דז"א וכאשר נברא העולם של אצילות ונולדו זו"ן התחילה היא להתגדל עד
Tap to expand
ענין אחור באחור ופב"פ הוא זה. דע כי תחלה בעיבור לא היה ז"א רק בחי' נפש לבד שבו והוא המלכות שבו וששה קצוותיו וכשנולד בא לו הרוח ונשלם לו"ק בימי היניקה ואמנם הנוקבא קודם זמן העיבור לא היה בה רק נקודת נפ
Tap to expand
ענין הקלי' וענין ד' עולמות אבי"ע השינוי שיש ביניהן דע כי גם בקלי' יש בחי' אבי"ע ובכל עולם יש בו ה' פרצופים שהם כללות י"ס של אותו העולם וכל פרצוף מהם כולל י"ס על דרך שהוא בקדושה ונבאר עתה עניינם דע כי
Tap to expand
ודע כי עץ הדעת טו"ר בכללותו הוא המוח עם הקליפת אגוז כולם אך עיקרו אינו אלא קלי' נוגה לבדה כי היא טו"ר וזה סוד בתקונים ס"ו וזה הנוגה נקרא ג"כ להט החרב המתהפכת כנזכר בתקונים ס"ה וכבר ידעת כי הקלי' זו כו
Tap to expand
(טו) ביסוד נוקבא דז"א יש ג' מילויי שמות אהי"ה דיודי"ן ההי"ן אלפי"ן גימטריאא חות"ם כי הם חותם המלכות ביסוד שבה ונמשכין מבינה אימא עילאה והיסוד עצמו דנוקבא הוא ג' שמות אדנ"י והם בחי' נקודת ציון יסוד שבה
Tap to expand
והנה הכלי הראשון אשר האציל המאציל נקרא כתר בוודאי אך מה שהאציל אח"כ עי"ז הכלי הנקרא כתר אז יקראו חו"ב כו'. אך עתה עדיין כולם בסוד י' כתרים ואחר התפשטות הב' אז נעשה שאר חלקי הספי'. סוף דבר הכלי שהאציל
Tap to expand
ונבאר עתה מציאות יציאתן לחוץ. הנה כאשר יצאו אלו הנקודות שהם מכתר עד מלכות היתה יציאתן היפך יציאת העקודים כי שם ביציאת העקודים יצאת מל' תחילה וכתר באחרונה וכאן בנקודים הוא להיפך כי הכתר שלהם יצא בראשונ
Tap to expand
והנה נתבאר מה שנפל מאו"א גם בחי' היותן נחלקים לד' פרצופים כנ"ל וגם נתבאר סדר יציאת ז' מלכים ונמצא כי ירדו ז' המלכים שהם זעיר ונוקבא ועוד ד' אחוריים דאו"א עלאין וישסו"ת סך הכל הם י"א בחי' שירדו ומהם נת
Tap to expand
כבר נתבאר למעלה, כי כל הנשמות כלם היו בתחלה כלולות באדה"ר, וכשחטא נשרו איבריו, ונתמעטה קומתו. ובארנו פי' ענין זה, שהוא שירדו הנשמות אל עמקי הקליפות, ולא נשתיירו בו אלא קצתם, שהוא סוד מאה אמות. במארז"ל
Tap to expand
Sha'ar HaGilgulim · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
כבר נתבאר למעלה, כי כל הנשמות כלם היו בתחלה כלולות באדה"ר, וכשחטא נשרו איבריו, ונתמעטה קומתו. ובארנו פי' ענין זה, שהוא שירדו הנשמות אל עמקי הקליפות, ולא נשתיירו בו אלא קצתם, שהוא סוד מאה אמות. במארז"ל
Tap to expand